#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. 1 קרובו של רב אידי בר אבין מת והשאיר דקל, רב אידי בר אבין טען שהוא הקרוב ואדם אחר טען שהוא הקרוב לבסוף הודה לרב אידי שהוא יותר קרוב (לגרסתנו, וע' הגרסא בתוס' ובר&quot;ח), האם צריך להחזיר את הפירות שאכל קודם ההודאה?	"רב חסדא אמר שרב אידי אינו יכול לתבוע את הפירות כיון שכל זכיתו באילן היא מחמת ההודאה שלו והרי הוא טען בתחילה שהוא יותר קרוב (ואכל עד עכשיו כדין ומה שמודה לך עכשיו הרי הוא כנותן לך במתנה &lt;רשב&quot;ם וע' תוס'&gt;). אביי ורבא לא ס&quot;ל הא דרב חסדא.<p dir=""rtl"">[גרס' ר&quot;ח 'לסוף אתו סהדי דהוא קרוב' ולא אמרו שהוא יותר אלא רב אידי ודאי הקרוב והשני אין לנו ראיה, רב חסדא פטר אכילת הפירות מיגו שהיה יכול לומר שלא אכל, ואביי ורבא אמרו שאינו נאמן במיגו הואיל והקרקע יוצאת מתחת ידו.)</p>"	בבא בתרא לג.		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 1 הטוען שאכל שני חזקה והביא עדים רק על אכילת שנתים האם הקרקע והפירות חוזרים ומה הדין אם בתחילה טען שירד רק לאכילת פירות?	"טען בתחילה שהיא לקוחה בידו כיון שאין לו עדי חזקה אמר רב נחמן הדרא ארעא והדרי פירי.<p dir=""rtl"">אם בתחילה טען שירד לאכילת פירות - אמר רב זביד נאמן כמו שאמר רב יהודה היורד לשדה חברו עם כלי קציר וכד' ואומר שקנה הפירות נאמן דלא חציף איניש לגזר דיקלא שאינה שלו. ואינו דומה לקרקע תוך ג' שלא טוענים, שאינו חצוף ששם יש לו ריעותא שאין לו שטר מה שאין כן לפירות לא עושים שטר.</p>"	בבא בתרא לג:		ג'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג: 2 המערר על השדה והלה מביא עד אחד שאכלו שלוש שנים או שני שנים האם חייב לשלם על הפירות (כפי' שני ברשב&quot;ם) ומדוע?	"סבור רבנן קמיה דאביי בעד אחד על שלוש שנים, דדמיא לנסכא דרב אבא וכיון שאינו נשבע משלם את הפירות, א&quot;ל אביי שאינו דומא דבנסכא דרב אבא העד העיד נגד החוטף ואם היה עמו עוד אחד היה מצטרף להוציא ממנו הנסכא, ואילו בשדה אינו בא נגד המוחזק ואדרבא אם יצטרף עמו עוד אחד אף הקרקע תהיה בחזקתו. <p dir=""rtl"">אבל אם העד מעיד רק על שנתים של אכילה בזה אף אם היה מביא עוד אחד היה משלם את הפירות ולכן חייב לשלם גם בעד אחד שהרי מודה לו.</p>"	בבא בתרא לג:		ג'
